<h1>ראבי"ה סימן תשצ"ב</h1>
<h2>דף לה:</h2>
מכסין את הפירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן, נותנין כלי תחת הדלף בשבת, תנא נתמלא הכלי שופך ושונה. בי רחייא דאביי דליף אתא לקמיה דרבה אמר ליה זיל עייליה לפוריך להתם דליהוי כגרף של רעי ואפקיה. ואף על גב דקיימא לן במסכת שבת שאין עושין גרף של רעי לכתחלה, הכא מנפשיה הוה ליה גרף ולא עשאו בידים, והיינו דאמר אביי תיתי לי דעברי אדמר. דפירכיה לאו פירכא. אמר שמואל גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה. ותניא נמי הכי. וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו סבור מינה גרף של רעי אגב מים אין בפני עצמו לא תא שמע דההוא עכברתא דאשתכח באיספרמקא דרב אשי אמר להו רב אשי נקטיה בצוציתה ואפקיה, [ואפילו] בשבת [שרי], כדאמרינן בפרק כל כתבי הלכה כופין קערה על גבי הכר וכו'.
